מערכת הביוב הישראלית

ביוב בישראל. מבורות הספיגה ועד השפד"ן

היום, במבט על מצב התשתיות בארץ (על חסרונותיה הבולטים), אי אפשר שלא להתפעל מרמת הקדמה שעברה על המדינה בשישים ומשהו שנותיה הקצרות. עד ממש לא מזמן לא הייתה מערכת ביוב מודרנית בארץ, כפי שאנו מכירים אותה כיום.

ימי ההתיישבות הראשונים אופיינו במערכות מאוד בסיסיות. אלה שהיו מחוברים לתשתית ביוב מוסדרת היו המיעוט והשפכים שהיו נוצרים היו זורמים ישירות וללא סינון לים!

ביובית בדרכה לתקלה

אחרים ורבים, פשוט הסתמכו על בורות ספיגה אותם ריקנו מעת לעת עם ביובית. כיום, כמובן, הסיפור הוא כבר אחר וישראל התקדמה לעין ערוך בכל נושא הטיפול בביוב ובשפכים עם מערכת ביוב מודרנית, מפעלים לטיפול בשפכים כגון השפד"ן ותעשיית מחזור מים מודרנית המשמשת חלק גדול מצרכי החקלאות של המדינה.

בנוסף, מערכות הביוב כיום נבנות במחשבה על טיפול בשלל סוגי נוזלים, ולא רק שפכים, בהתאם לצרכים של הבניינים המודרניים המפוארים ושוק הנדל"ן הישראלי. אך למרות זאת, במיוחד במרכזי הערים הגדולות התשתיות ההיסטוריות עדיין יוצרות בעיות שוטפות המצריכים ברמה השוטפת את צוותי הביובית לפתרון תקלות.

אך כאמור, מערכת הביוב בישראל התפתחה מאוד מימי ראשית היישוב, אך עדיין קיימות בה בעיות מהותיות.

מפעלים רבים עדיין מזרימים שפכים ישירות למקורות המים שלנו ולנהרות, ביישובים כפריים רבים עדיין מתקיים שימוש שוטף בבורות ספיגה, וקיימת היעדר גדול של תכנון ארצי סיסטמאתי.

חלק גדול מהמחדלים נובע מהיעדר תכנון מוסדר, בפיתוח חלקי של מערכת ניקוי השפכים, וכן בהיעדר סטנדרטים מוסדרים לרמת הטיהור שמי השפכים צריכים לעבור.

יחד עם זאת, כאמור, מתקיימת השתפרות שוטפת בנושא, בייחוד החל מ- 1993 בה הוקמה מנהלה ארצית לביוב תחת אחריותו של משרד התשתיות הלאומי והעברת חוקים המונעים הקמת בורות ספיגה בישובים חדשים.

מערכת אתר ביובית מורכב מצוות כתבים פרילאנסרים מתמחים בתחום שירותי הביוב והאנסטלציה. כל חברי המערכת הם בעלי ניסיון ענף בתחום ומגיעים מרקע של כתיבה ועבודה מעשית בפתרון בעיות ביוב מורכבות ופשוטות כאחד.